מוסא נ' מואסי תעשיות בטון מוכן בע"מ

החלטה

ביום 26/02/2014, הגיש המבקשת בקשה לביטולו של פסק דין מיום 01/05/2013, אשר ניתן לבקשת התובע, באין הגנה מעם המבקשת.

בקשת המבקשת (21 עמודים) נסמכת בתצהירו של עו"ד מואסי אמיר, המכהן כסמנכ"ל שיווק במבקשת.

מוצהר, בין היתר, גם זאת:

בסמוך לאחר הגשת כתב התביעה, החל להתנהל בין הצדדים מו"מ. במהלכו, בלא כל התראה, ניתן פסק הדין.

ב"כ התובע הסכים (בכתב, נספח א) לאחר מתן פסק הדין, לבטלו, "...ככל שהצדדים לא יגיעו להסדר ביניהם".

המו"מ לא הבשיל כדי הסדר, והתובע פתח תיק הוצל"פ לאכיפת פסק הדין.

באשר לסיכויי ההגנה, לו יבוטל פסק הדין, מציינת המבקשת, כי תביעת התובע עניינה בהספקה בחסר כמותי של בטון, משנת 2009.

מוצהר, כי הקנייה האחרונה של בטון ע"י התובע מן הנתבעת הייתה בשנת 2007.

תשובת המשיב, מיום 10/03/2014 (10 עמודים) נסמכת בתצהיר חתנו של המשיב, עו"ד נאדר כבהה המצהיר כי הוא טיפל בהגשת התביעה ויודע את כל העובדות השייכות מידיעה אישית.

מוצהר, כי נעשה ככל הניתן על מנת להימנע מלבקש פ"ד בהיעדר, הגם שהנתבעת לא עשתה דבר (זולת לבקש מן המצהיר ארכות), עד אשר – "...ביום 18/04/2013 ניתנה החלטה על ידי בית המשפט הנכבד, לפיה ניתנה למבקשת לפנים משורת הדין אורכה להגשת כתב הגנה עד ליום 10/05/13 , וככל שלא יוגש כתב הגנה עד למועד הזה, ו/או לא תוגש הודעה לבית המשפט תמחק תביעת המשיב מחוסר מעש..."

גם לאחר ההתראה שנשלחה לשני הצדדים, לא הוגש כתב הגנה, וכך אירע, הוגשה בקשה למתן פ"ד, כחמישה חודשים לאחר המצאת כתב התביעה למבקשת.

במהלך התקופה הנ"ל, לא התנהל כל משא ומתן. כל שהיה - הבטחותיו של נציג המבקשת לנהל משא ומתן ולא מעבר לכך.

כשהתבקש המצהיר לבטל את פסק הדין, ענה כי אינו יכול לעשות כן, אלא אך לא לפעול בתיק ההוצל"פ שנפתח לביצועו.

בסעיף 22 מצהיר המצהיר: "על מנת שנציג המבקשת יהא רגוע שלא יחלו הליכי גבייה בתיק, רשמתי בכתב ידי כי הנני מתחייב לבטל את פסק הדין ככל שלא יצליחו הצדדים להגיע להסדר פשרה, וזאת לאור הבטחת נציג המבקשת כי הוא בטוח כי העניין ייסגר אל מול המשיב, ואף הוצע על ידו כי הוא יערב את בן דודו בשם סמיח מואסי, שהינו רואה החשבון שמטפל בתיקו של המשיב."

מאז 1/05/13, בו ניתן פסק הדין - דאג המצהיר, שלא לפעול בתיק ההוצל"פ, על מנת לאפשר פשרה.

9 חודשים לאחר מתן פסק הדין, דרש התובע את העברת הטיפול מידי המצהיר לידיו של אחר.

תשובת המבקשת, מיום 19/3/2014, מציינת, כי המשיב ביכר שלא להגיש תצהיר בעצמו, אלא הגיש תצהיר של בא כוחו, כי התחייבות ב"כ המשיב (נשוא נספח א לבקשה) אינה קצובה בזמן, וכי משלא הושגה פשרה יש לבטל את פסק הדין על בסיס ההבטחה האמורה.

בחנתי את מכלול הכתבים כנסקר לעיל.

אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק, באשר אין חולק על מועדי המסירה השייכים.